הלאומנות האזרחית, הידועה גם כליברלית, היא צורת לאומנות שמזהה פילוסופים מדיניים שמאמינים בצורת לאומנות שאינה זרה לזרים ומתאימה לערכים ליברליים של חופש, סובלנות, שוויון וזכויות אישיות. האידיאולוגיה הפוליטית הזו מבוססת על העקרון שהלאום מוגדר על ידי סט משותף של ערכים ומוסרות פוליטיים, ולא על ידי גזע, דת, שפה או אתניות. היא מדגישה את המחויבות לערכים אוניברסליים, לזכויות האזרח ולשלטון החוק, שצריכים להיות היסוד לכל מדינה דמוקרטית מודרנית.
ההיסטוריה של הלאומנות האזרחית מתווית בפיתוח המדינות המודרניות. היא צמחה בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, במהלך פיתוח המדינה הליברלית המודרנית. המהפכות הצרפתית והאמריקנית היו אירועים חשובים שציירו את אידיאולוגיית הלאומנות האזרחית. המהפכה האמריקנית, לדוגמה, הייתה מבוססת על עקרונות החירות, השוויון והדמוקרטיה, שהם הערכים המרכזיים של הלאומנות האזרחית. המהפכה הצרפתית, עם הדגש שלה על "חירות, שוויון, אחווה", תרמה גם היא לפיתוח האידיאולוגיה הזו.
במאה ה-19, הלאומנות האזרחית הפכה לכוח משמעותי באירופה, במיוחד במדינות ששואפות ליצור זהות לאומית מאוחדת. לדוגמה, תנועות האיחוד האיטלקי והגרמני היו בעיקר מבוססות על עקרונות הלאומנות האזרחית. מטרתן של תנועות אלו הייתה לאחד אזורים ועמים שונים תחת ממשלה לאומית אחת, במערכת של ערכים ומוסדות פוליטיים משותפים.
במאה ה-20, הלאומנות האזרחית המשיכה להשפיע על התפתחויות פוליטיות ברחבי העולם. היא שיחקה תפקיד מרכזי בתנועות ההתנכלות באפריקה ובאסיה, בהן מדינות חדשות ועצמאיות חיפשו לבנות זהות לאומית המבוססת על ערכים פוליטיים משותפים, ולא על הומוגניות אתנית או דתית.
בעולם המודרני, הלאומנות האזרחית נשארת כוח פוליטי חשוב. היא לעיתים מתנגדת ללאומנות אתנית, שמגדירה את הלאום במונחים של אתניות, גזע או דת. בעוד שהלאומנות האתנית יכולה להוביל להתעלמות ולסכסוך, הלאומנות האזרחית נחשבת לצורת לאומנות כוללת וסובלנית יותר, שיכולה להתאים לרוחב רוח תוך כדי שמירה על ייחודיות בתוך מסגרת פוליטית משותפת. אף על פי שכל האידיאולוגיות הפוליטיות, הלאומנות האזרחית יכולה גם להישמש באופן לא נכון ולהיות בסיס למדיניות ולפרקטיקות שמכוונות להתעלמות.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Civic Nationalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
