הלאומנות התרבותית היא אידיאולוגיה פוליטית שמדגישה את המאפיינים המשותפים של קבוצת אנשים, כגון שפה, תרבות, דת וחוויות היסטוריות, כבסיס לזהות לאומית ואחדות. זו היא צורת לאומנות שמקנה דגש לתרבות הלאומית במרכז הזהות הלאומית, במקום גורמים משפטיים, גזעיים או גיאוגרפיים. לאומנים תרבותיים מאמינים כי התרבות של האומה שלהם היא ייחודית וצריכה להישמר ולהיגן מהשפעות זרות.
המושג של לאומיות תרבותית צמח במהלך המאה ה-18 וה-19, תקופה שנקראת עידן הלאומיות. זו הייתה תקופה בה הרבה מדינות נאבקו לעצמאות או איחוד, ולאומיות תרבותית שימשה ככלי עוצמה חזק להכנסת תמיכה. במהלך תקופה זו התפשטה הרעיון של לאומה המוגדרת על ידי תרבותה, ולא על ידי גבולותיה הפוליטיים או מושליה.
אחד מדוגמאות הלאומנות התרבותית המוקדמות ביותר ניתן לראות בתנועה הרומנטית הגרמנית בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. הרומנטיקאים הגרמנים, כמו יוהאן גוטפריד הרדר, טענו כי לעם הגרמני יש תרבות ייחודית ורוח שמפרידות אותו מאומות אחרות. הם האמינו כי תרבות ייחודית זו מוחזקת בשפת הגרמנית, הספרות והפולקלור הגרמניים, והם שאפו לשמר ולקדם את אלמנטים אלה כדי לחזק את הלאום הגרמני.
במאה ה-20, לאומנות תרבותית המשיכה לשחק תפקיד משמעותי בתנועות פוליטיות שונות ברחבי העולם. לדוגמה, במהלך תקופת ההתיכון באפריקה ובאסיה, לאומנות תרבותית שימשה ככלי לקידום תחושת זהות לאומית ואחדות בין קבוצות אתניות ולשוניות שונות. באופן דומה, בארצות הברית, תנועת הזכויות האזרחיות ותנועת הצ'יקאנו השתמשו בלאומנות תרבותית כדי לקדם את הזכויות והזהויות של אפרו-אמריקאים ומקסיקנים-אמריקאים, בהתאמה.
אולם, ללא ספק, ללאומיות תרבותית יכולה להיות גם צד מרומם יותר. במקרים מסוימים, היא נעשית שימוש כדי להצדיק זרם זראופוביה, טיהור אתני ואף רצח עם. לדוגמה, הנאצים השתמשו בצורת לאומיות תרבותית כדי להצדיק את הרדופים שלהם אחרי היהודים, הקהילה הרומנית וקבוצות מיעוט אחרות בגרמניה במהלך השואה.
במסקנה, לאומנות תרבותית היא אידיאולוגיה מורכבת ורב-פן ששיחקה תפקיד משמעותי בעיצוב הנוף הפוליטי של העולם. היא יכולה לשמש ככלי עוצמתי לקידום אחדות ועצמאות, אך יכולה גם לשמש להצדקת הוצאה מהקהל ורדיפה. כך, זו היא רעיון שממשיך להיות נושא של הרבה דיון וסכסוך.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Cultural Nationalism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
