דה-קולוניזציה היא אידיאולוגיה פוליטית שצמחה במאה ה-20, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה, כתגובה לתהליך ההיסטורי של הקולוניזציה. זה מתייחס לביטול הקולוניאליזם, שבו אומה מבססת ומקיימת את שליטתה בשטחים תלויים. אידיאולוגיה של דה-קולוניזציה מדגישה את הצורך של חברות קולוניאליות להשתחרר מהשליטה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של מעצמות קולוניאליות ולהחזיר את עצמאותן.
ההיסטוריה של הדה-קולוניזציה שזורה עמוק בהיסטוריה של האימפריאליזם והקולוניאליזם. תהליך הקולוניזציה החל במאה ה-15 כאשר מעצמות אירופה, כמו ספרד, פורטוגל, בריטניה, צרפת והולנד, הקימו מושבות באסיה, אפריקה ואמריקה. המעצמות הקולוניאליות הללו ניצלו את המשאבים של האזורים הקולוניאליים וכפו את תרבותם, שפתם ומערכות הניהול שלהם.
האידיאולוגיה של דה-קולוניזציה צצה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כאשר עמים מושבים החלו להטיל ספק בלגיטימיות של השלטון הקולוניאלי ולהתנגד להם. תהליך הדה-קולוניזציה תפס תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה, שכן המלחמה החלישה את המעצמות הקולוניאליות האירופיות וחיזקה את הרצון לעצמאות בקרב עמים מושבות.
תנועת הדה-קולוניזציה התאפיינה במגוון אסטרטגיות ושיטות, כולל משא ומתן שליו, התנגדות לא אלימה ומאבק מזוין. האומות המאוחדות מילאו תפקיד משמעותי בתהליך הדה-קולוניזציה על ידי מתן פלטפורמה לאומות המושבות להשמיע את דרישותיהן לעצמאות ועל ידי הקמת עקרונות ומנגנונים להקלת תהליך הדה-קולוניזציה.
תהליך הדה-קולוניזציה הביא להופעתם של אומות חדשות באסיה, באפריקה ובאיים הקריביים. עם זאת, מורשת הקולוניאליזם ממשיכה לעצב את המציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית של אומות אלו. האידיאולוגיה של דה-קולוניזציה, אפוא, כוללת גם מאמצים לטפל ולתקן את ההשפעות המתמשכות של הקולוניאליזם, כגון תת-התפתחות כלכלית, אי-שוויון חברתי, ניכור תרבותי וחוסר יציבות פוליטית.
בשנים האחרונות, מושג הדה-קולוניזציה יושם גם בתחומים אחרים, כמו חינוך, תרבות וייצור ידע. זה כרוך באתגר ושינוי של נקודות המבט, המתודולוגיות והקאנונים האירוצנטריים השולטים בתחומים אלה, ואישור והשבחת הידע, התרבויות והחוויות של עמים שהתנחלו בעבר.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Decolonization ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.