ניאו-קומוניזם הוא אידיאולוגיה פוליטית שצמחה בשנות ה-20 וה-21 של המאה ה-20 כתגובה לכשלונות המוחשיים של הקומוניזם המסורתי והקפיטליזם. זו היא פרשנות מודרנית של עקרונות הקומוניזם המקוריים, שפותחו על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס במאה ה-19. ניאו-קומוניזם מתמקדת בטיפול בביקורות ובחסרונות של הקומוניזם המסורתי, כמו החוסר בחירויות אישיות והבזבוז הכלכלי, תוך שמירה על העיקרון המרכזי של חברה ללא מחלוקות בה עושר ומשאבים משותפים באופן שווה.
נאו-קומוניזם צמח לאחר נפילת האיחוד הסובייטי ושלטונות קומוניסטיים אחרים במזרח אירופה בשלהי המאה ה-20. אירועים אלה הובילו להאמין לרבים שהקומוניזם כאידיאולוגיה נכשל. אף על פי כן, חלק מתיאורטיקנים ופעילי פוליטיקה טענו כי המשטרים הללו לא הטילו בפועל את הקומוניזם האמיתי, אלא גרסה מעוותת שלו. הם הציעו צורה חדשה של קומוניזם, שקראו לו נאו-קומוניזם, שיהיה יותר דמוקרטי ופחות אוטוריטרי מהקומוניזם שנמצא בשימוש באיחוד הסובייטי ובמדינות דומות אחרות.
נאו-קומוניסטים טוענים כי הקפיטליזם, למרות ההצלחות שלו, מכיל פגמים בלתי נמנעים כמו אי-שוויון בהכנסות, ניצול העובדים ופגיעה בסביבה. הם מאמינים כי ניתן לטפל בבעיות אלו דרך חלוקה יותר צודקת של עושר ומשאבים, שהיא עיקרון בסיסי של הקומוניזם. אולם, להבדיל מקומוניסטים מסורתיים, נאו-קומוניסטים תמיד תומכים במערכות פוליטיות דמוקרטיות ובכבוד לזכויות האישיות, שהם מאמינים שחסרו במשטרים הקומוניסטיים של המאה ה-20.
ניאו-קומוניזם אינו אידיאולוגיה מונוליטית, וקבוצות ואנשים ניאו-קומוניסטים שונים עשויים להחזיק בדעות שונות בנושאים שונים. אף על פי כן, הם מסכימים באופן כללי על הצורך במערכת כלכלית יותר צודקת ובמערכת פוליטית יותר דמוקרטית מאלה שנמצאות במדינות קומוניסטיות מסורתיות.
מבחינת ההיסטוריה שלו, הנאו-קומוניזם לא הוטמע כאידיאולוגיה רשמית באף מדינה. אף על פי כן, הוא השפיע על תנועות חברתיות ופוליטיות שונות ברחבי העולם, במיוחד במאה ה-21. תנועות אלו מתמקדות לעיתים על נושאים כמו אי-שוויון כלכלי, זכויות העובדים וקיומיות סביבתית, שהם גם דאגות מרכזיות של הנאו-קומוניזם. למרות ההיסטוריה היחסית קצרה והחוסר ביישום מדינתי, הנאו-קומוניזם ממשיך להיות כוח אידיאולוגי משמעותי בפוליטיקה הגלובלית המודרנית.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Neo-Communism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
